חברה סיפרה לי שבעלה, מנכ"ל מצליח ובחור מוצלח באופן כללי, מתייחס לילדותו נטולת המותגים בשכונה מיוחסת כאל גרסה מוקדמת של הישרדות, ואל עצמו כניצול. הזדהיתי. אמנם אין לי ממש סיפורים מסמרי שיער, אבל עדיין זכור לי היום בו עשו עלי חרם בגלל שהתעקשתי להביך את מלכת הכיתה ולדקדק שבמילה סנדביץ' יש ד'. אמנם, היום ילדים שונים נקראים מיוחדים ומקבלים תכנית טלוויזיה בפריים טיים והחנונים זוכים בכל הבנות השוות, אבל אין צ'אנס שהייתי מוכנה לעבור את זה שוב, גם לא תמורת תשלום. אז למי שלא שפר עליו מזלו ובימים אלה ממש נאלץ להתמודד עם ילדות, קסומה יותר או פחות, יש לי להציע שתי נחמות. האחת – בסוף זה עובר. השניה – הצגת הילדים משחק ילדים, של תיאטרון בית ליסין. כרטיס תמורת 40 ₪ במקום 80 ₪.