לפני כמה שנים, כשרק הגעתי לעיר הגדולה, גרתי בתחילת רחוב בן יהודה עם עוד שלושה (!) שותפים, בדירה ענקית, חלודה ומתקלפת. החיים של כולנו כללו אז בעיקר התלבטות בין מה ללמוד לאיפה למלצר. לא היה לנו גרוש על התחת ולא צל של מושג איך נשלם את שכר הדירה בחודש הבא. גרנו בתל אביב, אבל חוץ מלחרוש אותה ברגל – לא ממש חווינו את העיר. חוץ מאידלסון 10. אז זה עוד היה סניף יחיד וקטן מטר מהבית שלנו. הריחות של המאפים הטריים היו שולחים אותנו לשים עוד שקל בקופה המשותפת שהיתה מתרוקנת פעם בשבוע, כשאחד מאיתנו היה יורד להביא איזה משהו טעים. את כל המאפים טעמתי, וכולם היו מעולים, אבל טעם טראטלט הפירות הקטן עם קרם הפטיסייר היה בלתי נשכח במיוחד. היום, כשאני "גדולה", אני מפנקת את עצמי בדיוק בטארטלט הזה מתי שרק מתחשק לי, וכבר לא צריך לגור בבן יהודה בשביל זה, כי לאידלסון 10 יש כבר 5 סניפים! שובר לבחירה בחצי מחיר לאידלסון 10.